נוהל גילוי מרצון 2025

נוהל גילוי מרצון 2025, שפורסם לאחרונה, נפתח להגשה לתקופה מוגבלת של שנה אחת בלבד – עד ליום 31/08/2026.

מטרת הנוהל הינה לאפשר ליחידים ולתאגידים המחזיקים בנכסים או בהכנסות שלא דווחו כדין – ובכלל זה מחזיקי נכסים דיגיטליים (לרבות קריפטו) להסדיר את ענייניהם מול רשות המסים, תוך קבלת חסינות מהליכים פליליים.

הכניסה להליך מותנית בשני תנאים מהותיים:  גילוי מלא ושקוף של כלל ההכנסות, ופנייה מיוזמת הפונה ובתום לב- משמע, כי מי שמצוי תחת חקירה נוכחית או שרשות המסים מחזיקה בעניינו מידע קודם, לא יוכל ליהנות מהגנת הנוהל.

בשונה מגלגולים קודמים, הפעם לא ניתן להגיש בקשה באופן אנונימי, ואף כי העדר האפשרות להליך אנונימי מקשה לקבלת תשובות ברורות לתוצאות ההליך, הכנה מוקדמת ומקצועית מאפשרת להקטין אי-ודאות, לאמוד מראש את חבות המס ולגשת להליך בביטחון ובשקיפות.

הנוהל כולל שני מסלולים מרכזיים:

• המסלול הירוק – מיועד למקרים פשוטים יחסית וללא חבות מס משמעותית, ומתבסס בעיקר על הצהרה עצמית והגשת דוחות. בין היתר, הוא חל על החזקות קריפטו עד לסך של 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי, ובתנאי ששווי הקריפטו ליום 31.12.2024 אינו עולה על 1.5 מיליון ₪ (כ-4.5 ביטקוין באותו מועד). כאשר ההליך מתבצע במסלול הירוק, על המבקש להגיש את הדוחות הכוללים את ההכנסות שלא דווחו בתוך 90 יום ממועד קבלת האישור, ולשלם את המס תוך 15 ימים ממועד דרישת התשלום.

• המסלול הרגיל – מיועד לתיקים בהיקפים רחבים יותר, וכולל דיוני שומות מול פקיד השומה. במקרים גדולים במיוחד (מעל 10 מיליון ₪, או 5 מיליון ₪ בגילוי קריפטו) הבקשה מטופלת גם בשיתוף עם מחלקת גילוי הון במטה.

במסלול הרגיל, הדרישה היא לסיים את הדיונים בשומות בתוך שנה מיום האישור, אלא אם ניתנה הארכה, ותשלום המס יתבצע בהתאם להנחיות פקיד השומה.

לצד יתרונותיו, חשוב לדעת כי הנוהל הנוכחי מחמיר בהשוואה לסבבים קודמים: אין עוד הנחות בריבית או בהפרשי הצמדה, קיימות מגבלות בקיזוז הפסדים ובניכוי זיכויי מס מחו״ל, וחלק משכר הטרחה של המייצג אינו מותר בניכוי.

בכל הקשור לנכסים דיגיטליים, ההוראות מתייחסות לנוהל ייחודי שמאפשר תשלום מסים ממקורות בחו”ל, אך בפועל מדובר בהסדר בעייתי וכמעט לא ישים.

המשמעות היא שבמסלול הירוק, שבו היקף המסים נמוך, ניתן לשלם באמצעים הרגילים, לעומת זאת במסלול הרגיל שבו הסכומים משמעותיים יותר, כדאי להיערך מראש מול הבנק בישראל ואולי אף לבצע זאת עוד לפני הפנייה לרשות המסים וחשיפת פרטים.

במקרה שהבקשה לגילוי מרצון נדחית (למשל, משום שכבר מתנהלת בדיקה בעניינו של המבקש או קיים מידע רלוונטי), רשות המסים מתחייבת שלא להשתמש במידע שנמסר במסגרת ההליך. עם זאת, מידע שהגיע אליה ממקור אחר ניתן לשימוש חופשי.

בעיה נוספת מתעוררת סביב תשלום המס בפועל היות ובמידה ומתגלעת מחלוקת אמיתית על סכום המס בין הנישום לפקיד השומה, הרי שלנישום עומדת זכות לערער על השומה. עם זאת, אי עמידה בדרישות התשלום, כולל לוחות הזמנים, עלולה להביא לדחיית ההליך או לביטול האישור שניתן, ואז לרשות המסים עומדת הזכות להשתמש במידע שנמסר נגדו בהליך פלילי או אזרחי.

הסיכון גובר במצבים שבהם לא ניתן לשלם את המס, למשל כאשר בנקים בארץ או בחו”ל מסרבים לקבל כספי קריפטו לצורך זה ולכן, אפשרות כזו עלולה להרתיע רבים מלהיכנס מלכתחילה להליך הגילוי מרצון, משום שהיא מחייבת אותם לקבל את עמדת פקיד השומה כתנאי לקבלת החסינות, תוך ויתור על החיסיון שניתן להם אם אין הסכמה – מה שמעלה תהיות לגבי מידת ההוגנות של ההליך כולו.

סוגי ההכנסות והעבירות הכלולות בנוהל

הנוהל חל על רוב עבירות המס הקבועות בפקודת מס הכנסה ובחוקים נלווים, לרבות חוק איסור הלבנת הון. בין היתר, ניתן לכלול:

הכנסות שלא דווחו ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים.

הכנסות מריבית, דיבידנדים, שכ״ד או רווחי הון שלא דווחו בישראל.

הכנסות מעסק או משלח יד בחו״ל שלא דווחו.

משיכות בעלים (סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה משנת 2017).

עבירות על חוק המזומן.

כל מקרה של אי-דיווח או תכנון מס אגרסיבי שהביא לאי-תשלום מס אמת.

למרות מגבלותיו, הנוהל מציע לישראלים – ובמיוחד למשקיעי קריפטו – הזדמנות משמעותית ואולי אחרונה להסדיר נכסים והכנסות לא מדווחים, ליהנות מחסינות פלילית, לעגן בעלות חוקית על הנכסים, ולפעול מול מערכת הבנקאות בישראל בביטחון ובשקט נפשי.

/משרדנו מלווה לקוחות בהליך זה באופן דיסקרטי ומקצועי, החל מאיסוף הנתונים והערכת החשיפה, דרך ניסוח והגשת הבקשה, ועד לניהול המגעים מול רשות המסים והשגת הסדר מיטבי